עופר פאר

ידוע שיש היום קשת אין סופית של שיטות וגישות טיפוליות המבקשות לתת מענה למצוקות הנפש של האדם  בעידן המודרני על כל משמעויותיו. טוב שכך.

אמנם האדם המבקש ישועה אל מול קשייו ניצב מבולבל לנוכח הריבוי וההצפה של מה שמוצע. עם זאת , האפשרות לחקור לעומק תכנים הנוגעים לפסיכולוגיה של האדם אינם מצומצמים רק לשדה הפסיכיאטרי והפסיכולוגי כפי שהיה הדבר בעבר.

עבודה טיפולית  בשדות אלה הצטמצמה בעיקר לאנליזות דרכן האדם ביקש  להבין באמצעות שכלו את עולם הנפש שלו.

כאדם וכמטפל אני מאמין שההוויה האנושית הינה מורכבת ורבת גוונים ועל כן על מנת לאפשר לערוצי ריפוי להיפתח ,אין לצמצם את התהליכים הטיפוליים  למישור ההבנה השכלית  בלבד.

 

שני מרכיבים נוספים מעבר להבנה השכלית הם הגוף והרוח .

 

לגוף חכמה וזיכרון משלו. הוא נמצא בקשרי גומלין עם חלקים מודעים ובלתי מודעים החבויים במעמקים.

הגוף חי את חווית החיים עוד בטרם למדנו להמשיג את עולם החוויות הפנימי שלנו.

על כן,פעמים רבות יבטא גופנו קשת של סימפטומים המבטאים עולם שלם של מצוקות נפשיות.

אותות שהגוף משדר לנו אינם מצביעים בהכרח על בעיות פיסיות. אותות אלה הם ביטויים פיסיים לחסימות והימנעויות פסיכולוגיות, רגשיות ורוחניות.

מודעות קשובה ועדינה לגוף המדבר היא מרכיב מהותי בתהליכים של ריפוי והתמרה.

 

רוח  - חיבור האדם אל החלק הרוחני שבו משמעו להיות מחובר אל חכמת הלב. כדי להיפתח לחכמה זו,אנו זקוקים לאומץ ולמחויבות להתבונן במקורות הסבל בחיינו. לא לברוח מלהיות בנוכחות מלאה מול פחדינו או כאבנו העמוקים ביותר ולחקור  לעומק את הדפוסים וההרגלים בחיינו שיצרו תחושה  של נפרדות מול סביבתנו.

 

מורה הזן קרלפריד פון דרקהיים  כותב:

 

"מי שבאמת נמצא ב"דרך" ועובר זמנים קשים,אינו פונה לחבר שמציע לו מקלט וניחומים ומעודד את העצמי הישן שלו להמשיך ולהתקיים. הוא יעדיף לחפש מישהו שבנאמנות ובקשיחות יעזור לו להסתכן כדי שיוכל לעמוד בקשיים ולעבור אותם באומץ. רק אם האדם נחשף שוב ושוב לסכנת השמדה מוחלטת,יכול להתגלות בתוכו אותו יסוד עמיד,שאי אפשר להורסו. בהעזה הזאת נכללים הכבוד ורוח ההתעוררות האמיתית."